כדי להחלים עלי להילחם

ביום שישי, אחרי ששבועיים אני לא רוקד בגלל כאבי גב חזקים, אלכס אמר לי שהגיע הזמן שארקוד שוב. ירדנו לדוג'ו, אלכס שם מוזיקה והתחלתי להתנועע. הגב התפוס הפריע לי מאד ולא ממש הצלחתי. אחרי כמה דקות אלכס אמר לי לשכב על הגב ולנוח על המזרנים. התרווחתי לי ונחתי ואז אלכס הודיע לי שהוא בא לדכא אותי קצת. אלכס, שמלמד קרטה אנשים עם חגורה שחורה, חזק כמו שור, נשכב עלי וריתק אותי למזרן. תשתחרר שמוליק, הוא אמר לי, תהיה נחש ותשתחרר.

לקח לי רגע להשתחרר מההלם, והתחלתי לנסות להשתחרר מאלכס. אני, שהגעתי בכתה ה' לחגורה לבנה בג'ודו ופרשתי בשיאי, מנסה בכל כוחי, שזה לא הרבה, להעיף מעלי את הבריון הזה שנראה מאד נהנה מהמצב. לא הצלחתי להזיז אותו אפילו קצת. הוא הראה לי איך ואיפה לדחוף אותו, ולאט לאט הוא אפשר לי להזיז אותו ומדי פעם נתן לי להשתחרר לגמרי. כל הגוף שלי התגייס למשימה וכל פעם שהשתחררתי אלכס חזר וריתק אותי למזרן. הכוח נגמר לי לגמרי בידיים, הרגשתי את הפרקינסוניות של השרירים ודי התייאשתי.

אחרי סיבוב או שניים אלכס חנק אותי פתאום. הוא לפת את צווארי מאחור ואני הרגשתי שאני הולך למות. Fight or die הוא אמר לי ולחץ חזק יותר. כשהוא שחרר בסופו של דבר, משהו השתנה בי. התחלתי לתת לו פייט. גם אני וגם הוא הופתענו מהכוח הפתאומי שנהיה לי בידיים. דחפתי אותו ממש. נלחמתי בו. הסיפור שלי על חולשת השרירים שלי נעלם והחוזק הטבעי של שריריי חזר לכמה דקות. איך הגב שלך? אלכס שאל. ורק אז שמתי לב שהכאב נעלם לגמרי. אפילו אלכס התרשם מהטרנספורמציה המהירה הזו. "ברגע שהמיינד שלך הפסיק להאמין לסיפורים שהוא מספר לעצמו והתגייס למאבק ההישרדותי של הגוף חזר לך הכוח לידיים", אלכס הסביר ואני הייתי מבסוט וגאה בעצמי.

בדרך הביתה הגב חזר לכאוב והשרירים חזרו לחולשתם הפרקינסונית אבל אני לא הפסקתי לחייך ולהיות מבסוט. שוב אלכס הראה לי מה אני יכול.

מאז סיפרתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע על החוויה המדהימה הזו. אתמול, בסוף פגישת עבודה עם לקוחות, סיפרתי גם להם ואמרתי להם שאני הולך לאלכס לחטוף עוד קצת מכות. אמרתי את זה בצחוק ולא היה לי מושג שבעצם די ניבאתי את מה שמחכה לי.

אלכס אמר לי שהוא חשב עלי והגיע למסקנה שכדאי לי, אם ארצה בכך, ללמוד ממנו ברצינות ולעומק את אמנויות הלחימה. הוא הזכיר את האפשרות הזו בעבר וידעתי שיש אנשי פרקינסון מסוימים שמתרגלים אתו קרטה כקבוצה. אבל   הבנתי שהוא מדבר אתי על משהו אחר, לא על תרגול כריפוי לפרקינסון. הוא מזמין אותי להיות לוחם. על אמת. כמוהו. הוא מזמין אותי להתחייב. הוא מזמין אותי לחטוף מכות ולהפסיק לפחד. התרגשתי. הגוף שלי רטט בהתלהבות ואנרגיה. כל פחדי הילדות שלי מלריב ולחטוף מכות צפו בבת אחת וניסו להגיד לי לברוח מהר. וכל מה שיכולתי לומר היה "יאללה".

זה לא אני שקופץ בתמונה, אני קפצתי אחריו... זה באגם אטיטלאן בגווטמאלה שם ביליתי במסע למידה אחר במשך 5 שבועות. photo: Tristan Wooller

זה לא אני שקופץ בתמונה, אני קפצתי אחריו… זה באגם אטיטלאן בגווטמאלה שם ביליתי במסע למידה אחר במשך 5 שבועות.
photo: Vale Lozita

וזהו. אני אחרי השיעור הראשון שלי בלהיות לוחם. קדתי לדוג'ו וקדתי לאלכס. חטפתי מכות, בחזה, בבטן ובכתפיים. זה כאב וזה עורר את הגוף. אפילו החטפתי לו בעצמי כמה פעמים והוא התלהב ועודד אותי. למדתי להתנועע ולרקוד מולו. תופפתי באגרופיי על שק האגרוף. הרגשתי כמה אני חלש וכמה המון המון המון יש לי ללמוד. סיכמנו שכשאלכס ירגיש שאני רציני במחויבות שלי לעניין הוא יגיד לי לקנות בגדי קרטה. יצאתי לדרך. 47 שנים אחרי שהפסקתי ללכת לשיעורי הג'ודו של מוריס בשכונה ד' בבאר שבע אני חוזר ללמוד להילחם. תודה לך פרקינסון.

(לכל אלה ששאלו לאן נעלמתי בחודש האחרון – פשוט נסחפתי מאירוע לאירוע, מלמידה ללמידה, ולא ידעתי איך בדיוק לשתף בכל השפע הזה ועדיין לא ברור לי מה נכון שאשתף ומה לא ובאיזה מינון ותכיפות. אולי אכתוב פוסט על ההתלבטויות שלי ואבקש את עצתכם. בכל מקרה, תודה על ההתעניינות. אני ממש בטוב, המסע בעיצומו והוא ממשיך לרתק אותי, ויש שיפור ברור – פחות נוקשות בשרירים ופחות איטיות בתנועות).

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
הערה | פוסט זה פורסם בקטגוריה חוויות, עדכונים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על כדי להחלים עלי להילחם

  1. עמיקםקימלמן הגיב:

    שמוליק
    אני קורא בשקידה את מה שאתה כותב..
    לא תמיד צריך להגיב.אולי פעם פעמיים.הפעם כן ולו רק כדי להגיד לך שאני שואב המון השראה ממך ושביננו, הבעיה שלך היא לעתים החלום הרטוב של אנשים אחרים.
    העוצמה שלך היא מתנה נהדרת שקיבלת ותודה על שאתה מראה דרך.
    אני בטוח שהחיוך לא מש משפתיך.
    חיבוק ממני
    עמיקם

    • Shmulik הגיב:

      תודה עמיקם. זה נותן לי כוח לקבל תגובות כמו שלך. וגם מחזק את החיוך כשהוא מתחיל להיעלם… 🙂

  2. יעל קהתי הגיב:

    שמוליק יקר
    שוב תודה גדולה על השיתוף. אני נדהמת כל פעם מחדש איך אתה מצליח להפוך את הקושי להזדמנות ועל הדרך גם ללמד אותנו כמה כוח יש בהסתכלות הזאת.
    חיבוק גם ממני
    יעל

  3. ronnyweinberger הגיב:

    שמוליק יקר מאוד,
    תודה על השיתוף המרגש בדרכך.
    מצרף כמה מילים של פאולו קואלו מתוך "המדריך ללוחם האור" שאולי ידברו אליך.
    מאחל לך הרבה שלווה, שמחה, יצירתיות וגמישות במסע המיוחד שלך,
    "ככה נראית החלמה"…
    בהרבה אהבה,
    רוני

    "הלוחם יודע שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים.
    שכן מטרה לא קיימת, קיימים רק האמצעים.
    החיים נושאים אותו מהלא נודע אל הלא נודע.
    כל דקה עטופה במסתורין הזה:
    הלוחם אינו יודע מאין הוא בא ולאן הוא הולך.

    אבל אין הוא נמצא כאן במקרה.
    ההפתעה ממלאת אותו בשמחה,
    מקסימים אותו הנופים הבלתי מוכרים.
    פעמים רבות הוא חש פחד,
    אבל אצל הלוחם זה דבר טבעי.

    אם יחשוב על המטרה בלבד,
    הוא לא יצליח לשים לב לסימני הדרך.
    אם יתרכז רק בשאלה אחת,
    יחמיץ תשובות המצויות לידו.

    לכן הלוחם מתמסר"

    — המדריך ללוחם האור / פאולו קואלו

  4. ראם הגיב:

    אהבה שלמה אליך.
    עוקב ומשתמש בדוגמתך (בתקווה מלאה שעכשיו, כשזה גלוי – מותר לי).
    סדרתי הבאה להיות אלוף בחיים תחול ב 5/6/14. 15:00-22:00.
    למקרה שתרצה להשתתף.
    ושוב אהבה.
    ראם

    • Shmulik הגיב:

      תודה רבה ראמי יקר, תשתמש במה שתרצה איך שתרצה. רשמתי לי את המועד. תודה!

  5. יוסי רון הגיב:

    שמוליק יקר,
    ציטוט:
    אליס: "אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים."
    המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר."
    – לואיס קרול
    ועוד ציטוט, והפעם של פאבלו פיקאסו:
    "אני כל הזמן עושה דברים שאני לא יכול לעשות, בגלל זה אני מסוגל לעשות אותם."
    כל המוסיף גורע. זה קטן עליך.
    אגב, אחרי שתרגיש שאתה די מאומן, אני מזמין אותך לקרב. נראה איך עובד אצלי הזכרון. (גם אני למדתי קראטה בזמנו במשך שנים, והפסקתי רק לאחר שקרעתי את רצועות הברך בתאונת סקי).
    אוהב אותך, יוסי

  6. מורית הגיב:

    שמוליק יקר, תודה על שחזרת ושיתפת… לוקחת חזק את המשפט על להפסיק לתת למיינד להסביר לגוף, ולתת לגוף למצוא את הכוחות ההישרדותיים החזקים שלו. תודה גדולה וחיבוק.

    • Shmulik הגיב:

      תודה מורית יקרה, המשפט הזה נמצא בלב של מה שאני לומד מאלכס. נראה לי שיקח לי לא מעט זמן לשחרר את הגוף מאחיזתו רבת השנים של המיינד הכל כך מפותח ומתוחכם שלי. בהצלחה לך במשימה הזו אם תבחרי לקחת אותה לעצמך גם.

  7. ד"ר מיכל חמו - לוטם הגיב:

    אני אוסיף לך עוד משהו שמוליק ידידי – "כדי להרפא צריך להרפות". מה הוא הדבר ממנו אתה צריך להרפות?

    • Shmulik הגיב:

      נכון מאד מיכל. אלכס מלמד אותי שהלוחם האפקטיבי באמת הוא הלוחם הרפוי, רק כך אפשר לרקוד את הלחימה. להרפות הוא האתגר האמיתי. זה אחד הפוסטים שאכתוב כשאצליח להרפות משהו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s