זהו. כתבתי את זה. הצהרתי את זה. אמרתי את זה. אז ככה זה:
אני, שמוליק, לוחם פרקינסון.
Photo: Racheli Merhav, West Australia
מה זה אומר בעצם? למה אני לוחם? במי אני לוחם?
אני לוחם כי גופי קורא לי להתעורר, להקשיב לו ולהתחבר אליו, להשתחרר מהרגליי, מפחדיי וממחשבותיי, ולעשות מה שעושה לי טוב.
אני לוחם כי גופי רועד, כואב, נחלש, מתקשה ומתעייף. הוא קורא לי להתעורר ולחיות. ולשם כך עלי להלחם. עלי להיות לוחם. לוחם פרקינסון.
פרקינסון, כך מסתבר, הוא אמנות לחימה, כמו קראטה, ג'ודו ואמנויות לחימה אחרות.
לוחם קראטה אינו נלחם בקראטה כי קראטה אינו האוייב שלו, הוא המורה שלו. כך גם אני לא נלחם בפרקינסון. פרקינסון אינו האויב שלי, הוא המורה שלי. הוא השעון המעורר. הוא הקול הקורא. הוא המאמן, המדריך. המכוון. הוא מודיע לי בכל רגע נתון במה עלי ללחום כעת ואיך לעשות זאת. אני עוד לא מכיר ומזהה את כל הסימנים שהוא שולח ואת כל המשמעויות שלהם. אבל אני לומד, לאט לאט, להכיר אותם ולפעול לאורם.
אני לוחם בהרגליי – בעצלותי, בעייפות שלי, ברצון שלי לא להתאמץ, בנטיה שלי לרחם על עצמי, לוותר לעצמי, לשפוט את עצמי, להרים ידים, לחשוב שאני הזוי, דפוק, חלשלוש, קטן, עלוב, פאתטי, זקן, גמור.
אני לוחם בפחדים שלי – הפחד מכאב, הפחד מהפחד, הפחד מהעתיד, הפחד ממחלות, הפחד מזיקנה, הפחד מהמוות. הפחד ממה שיחשבו ויגידו עלי. הפחד מאיך שאני נראה. הפחד מקשיים ומכשלונות. הפחד מנפילות. הפחדים שאיני מכיר עדיין ושאין לי עבורם שמות.
באלה אני לוחם ולשם כך אני לוחם –
כדי לחיות את חיי במלואם,
כדי לשמוח וללמוד,
כדי לצמוח ולפרוח ולזהור.
אני לוחם כדי לחיות.
אני לוחם כי לחיות זה ללחום.
אני כותב את זה לעצמי. בשבילי.
כדי להעיר אותי.
כדי להזכיר לי ולהבהיר לי שאני לוחם.
גם כשקשה, גם כשאני נופל,
גם כשאני מתעייף ומתעצל.
אני לוחם.
גם כשכואב ואיטי וזוחל,
גם כשהייאוש מתחיל לחלחל,
אני לוחם.
שמוליק אני שוב מציעה לך להצטרף לקבוצת הציקונג שלי ,אנו עובדים עם צ'י,זה לא קשור לשירירים אלא לזרימה פנימית ,לפחות תנסה את זה,אולי באופן פרטי,שווה ניסיון,באמת.
תודה עירית. אגיע בשלב כלשהו. אני כרגע עובד מאד עמוק וחזק עם אלכס ולא נכון לי כרגע לערבב ולהעמיס עוד. לאט לאט. המסע רק התחיל… 🙂
שמוליק , זה מדהים , אמיץ ומלהיב!!
מעורר מחשבה עמוקה על משמעות החיים.
תודה על הצלצול המעורר ששלחת , שנכון ומתאים לכל אחד !!
תודה יוחנן ! טוב לשמוע ממך….
כל מה שאמרת כאילו יצא מתוכי גם אני קיבלתי את הברכה הזו פרקינסון ונלחמת יום יום וזה מסע ההחלמה שלי אני מעריצה את המלחמה שלך מי יתן ותהיה לך וכל החולים רפואה שלמה
תודה רבה בריג'יט יקרה! "הברכה הזו פרקינסון", איזה יופי! את אמיצה ומרגשת. רפואה שלמה לכולנו.
אתה מורה לחיים, פרקינסון הוא אחד הפרקים המאתגרים בחיים, ואתה ממשיך ללמדנו! תודה
תודה אנה, אני בעיקר תלמיד ואני שמח אם הלמידה שלי מעודדת אחרים ללמוד..
אהבה גדולה שמוליק.
אם אפשר להועיל במשהו. רק תגיד.
וכמובן: אתה מוזמן לסדנה שלי.
להיות אלוף בחיים.
לא ברור אם תהיה מודרך או מאמן שם :-).
5/6. 15-22:00
אור יהודה
אהבה
ראם
תודה ראמי. מקווה להגיע הפעם.
שמוליק, למפגשים אתך, תמיד הבאת משהו ייחודי ומיוחד, משהו מעורר ומאתגר, משהו מבין ומנחם, משהו להמשיך להרהר בו ולשקול אותו, משהו לחלום עליו….וגם עכשיו, בתפקיד הלוחם, אתה מביא תבונה רבה כל כך, תקווה גדולה כל כך, כח ועצמה רבים כל כך. בטוחה ביכולתך לנצח.
בהערכה אין קץ,
מיכל
תודה גדולה לך מיכל!
מעורר השראה, כמו תמיד.
תודה אריאלה
i
i dont know u but i admire your openess and your outlook on life
, i wish u good health and keep up your positive energy
Thank you so much Tzippy!
שמוליק יקר,
תודה על הפוסט הזה.
ועל הנוכחות שלך.
בעיניי אתה דוגמא ללוחם אמיתי.
מאז שאני מכיר אותך.
אמיץ.
פורץ דרך.
חכם.
צנוע.
אהוב.
ברכות להתפתחות המסע שלך…
חיים מלאים,
רוני
תודה רוני.
חיים מלאים זה איחול נהדר
מעורר השראה
תודה צוף
שמוליק תודה על פוסט מטלטל ונותן השראה.
לאחרונה אני לומדת כי החיים נבחנים גם ברגעי השפל, בירידות, וכי היכולת לראות את האתגר ולהוציא ממנו צמיחה היא חשובה ונדירה.
והערה אחרונה – הבודהיזם אליו אני מתחברת מדבר על הדוקהה – הסבל, שהוא בלתי נמנע, והוא מציע להתגבר עליו על ידי התגברות על התשוקות, שהן המקור. אני חושבת שלהפך – חיבור לתשוקות נעלות יותר, דוגמת "להיות לוחם פרקינסון" היא הדרך היחידה….
תודה מיכל, אני לא יודע מה נכון יותר ממה. אני בימים אלה מנסה להבין מה נכון לי בכל רגע ורגע, מתוך הנחה שגופי מרגיש ויודע מיידית מה נכון לי. אני רק צריך להקשיב לו ולסמוך עליו… ובזה עלי להתאמן הרבה כי התאמנתי אלפי שנים להקשיב למיינד שלי ולהתעלם מגופי..
אני מעביר את הדברים שאתה כותב לאנשים שיקרים לי, כמקור השראה.
נהדר רן, זה משמח אותי
שמוליק, אתה נותן השראה לכולנו במלחמתך האמיצה, המשך להצליח גם בשנה הבאה, להסתכל באושר
על הדברים הטובים שמזמנים לנו החיים. אופטימיות היא פקטור הכרחי . כולנו מחזיקים לך אצבעות.
תודה לך על ההשראה ל"בריאים" ול"פגועים"…הרי לא באמת קיימת הפרדה.
תודה לך אסתי.
אנחנו לא מכירים, אני קראתי מהחומרים שפרסמנו בנושאי ניהול וקריירה והתרשמתי מהעומק שלך, וגם מהנדיבות שלך בשיתוף במידע יקר ערך כל כך. עכשיו התגלגלתי לבלוג הזה, ואני מבין שאתה גם אמיץ ונחוש. קראתי חלק מהפוסטים ואתה מעורר השראה, לא כקלישאה אלא במובן שאתה באמת מעורר בי השראה ורצון להדמות אליך בכחות הנפש שאתה מפגין. אני מודה לך מקרב לב. אתה דוגמא ומופת להתנהלות מול קשיי החיים, ואני מאחל לך החלמה מהירה והצלחה במסע המבורך שלך.
צחי
תודה גדולה צחי!
פינגבאק: מה שכדור יכול לעשות | מסע ההחלמה שלי TPS