אמנם עוד לא הגעתי לארץ המובטחת, אבל ממצרים יצאתי ואפילו חציתי את ים סוף. עכשיו אני נע במדבר והארץ המובטחת מתגלה מדי פעם. והמדבר מדבר אלי, מלמד ומעשיר ומדריך ומגדל ומרפא. אני בדרך לחירותי והמסע לכשעצמו הוא חירות. תודה. חג חירות שמח לכולכם!
בשבועות האחרונים הרציתי על סיפור מסעי מול קהלים שונים. זה מרגש ומשמח אותי. אני מתכונן להרצאות האלה אחרת לגמרי מאשר להרצאות מקצועיות. ההתכוננות היא רגשית וגופנית, הרבה פחות שכלית. את הסיפור אני מכיר היטב. עלי להיות מחובר לגופי ולרגשותי ופשוט לזרום בטבעיות. כל כך ההיפך מפרקינסון.
ואני נהנה כל כך לספר את המסע. זה מחיה אותו עבורי ועבורם. את ההרצאה האחרונה אושר בתי צילמה בטלפון שלי. שעה ורבע. סאונד לא משהו, כדאי אוזניות, אבל נדמה לי שהחוויה עוברת. הראיתי לאלכס והוא התרגש מאד מהחיוניות והתנועתיות שלי. "אתה מבריא", הוא אמר לי. אני מבריא, זה נכון.
הנה קטע קצר מההרצאה. אתם מוזמנים להגיב ולשתף. תודה לכם.
מסע ההחלמה שלי TPS 
"לוחם האור מתעורר עכשיו מחלומו.
הוא חושב: "איני יודע כיצד להתמודד עם האור הזה, שגורם לי לגדול"
האור, בינתיים, אינו מתפוגג.
הלוחם חושב: "יהיה צורך בהרבה שינויים שאין לי הרצון לעשותם."
האור ממשיך לזרוח, משום שהרצון היא מילה מלאה בתחבולות.
אז העיניים והלב של הלוחם מתחילים להתרגל לאור.
האור כבר לא מפחיד את הלוחם והוא מתחיל לקבל את ייעודו,
גם אם פירוש הדבר להסתכן.
הלוחם ישן זמן רב.
טבעי שיתעורר לאטו."
– – מתוך המדריך ללוחם האור / פאולו קואלו
בהרבה אהבה, הערכה ואמונה,
רוני
תודה רוני. מאד רלוונטי ומאד מחמיא…😊