מי בפאניקה? – שיחה עם גופי

השיעור המרכזי שהמסע מלמד אותי הוא להתחבר ולהקשיב לגוף שלי. לפעמים, אחרי שיעור או טיפול אני מוצא את עצמי נכנס לשיחה עם גופי ומסתבר שיש לו דברים מדהימים לומר לי. לרוב הם פשוטים וכמעט טריוויאליים, אבל מדהימים אותי בכל זאת. שיחות עם גופי. הנה דוגמא.

אתמול בלילה, מיד אחרי טיפול אינטנסיבי הלכתי לישון. נכנסתי למיטה ושמתי לב שאני איטי ומהוסס בתנועותי. אמרתי לעצמי, "הגוף בפאניקה. צריך להרגיע אותו". ופתאום, הגוף ענה. "אני בפאניקה?! זה אתה שבפאניקה. אני רק מגיב לפאניקה שלך".

זה הפתיע והצחיק אותי. המשכתי בהכנות לשינה ואמרתי לעצמי, "כדאי שאנשום", ולקחתי נשימה עמוקה. רק אז שמתי לב שהפסקתי לנשום מהרגע שנכנסתי למיטה. והגוף דיבר שוב, "תודה רבה באמת! נזכרת לנשום סוף סוף…".

צחקתי בהפתעה והוא הסביר, "כשאתה מפסיק לנשום, אני נכנס מיד לבהלה ומתכונן למות. אתה רוצה שאהיה רגוע ואתפקד היטב? תנשום ותן לי חמצן".

כך, בכזו פשטות, הגוף הבהיר לי למה גם אלכס קרטן וגם אבי גרינברג מתעקשים שאנשום כל הזמן. הגוף הבהיר לי שהם צודקים. אז המשכתי לנשום ברצף עד שנרדמתי.

מעניין, לא? הגוף מראה לי שוב ושוב כמה הוא חכם וכמה אני טפש כשאני לא מקשיב לו…

image

צילום: רון מרחב

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוויות, תובנות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על מי בפאניקה? – שיחה עם גופי

  1. Rafi Eldor הגיב:

    שמואל יקירי , מאוד מעניין , לגמרי נכון וכתוב יפה! הרבה בריאות וחג שמח! רפי אלדור

  2. alex kerten הגיב:

    Hi Shmulik beautiful story..but it is only the beginning..u interacted with one Musketeer and there
    are three:.Body, Emotions and Mind and they act together : Three for one and one for three
    Enjoy your stay in Spain because Two more Musketeers are awaiting u in Israel
    Miss u, all the very best Love A

  3. alex kerten הגיב:

    Decide who will answer..Body ..Emotions or the panic story teller… enjoy or panic or both anyway the Three are waiting to meet u again

  4. שמואל היקר בזכותך (לפחות בזמן הקריאה) התחלתי לנשום. תודה רבה.

  5. ערן דורון הגיב:

    האם פאניקה היא בהכרח רעה….?

    • Shmulik הגיב:

      לא יודע אם היא רעה בהכרח ערן. כשאין בה צורך וכשהיא גורמת לגופי לרעוד ולהיות קפוא ומהוסס – היא מיותרת מבחינתי. עדיף לי בלעדיה…

  6. kalanitr הגיב:

    חמוד אתה

  7. תבורך על הפוסט הקצר והחשוב הזה. אתמול עברתי סוג של התקף חרדה מאוד לא נעים שלטעמי התרחש בגלל שהייתי בעייפות גדולה ולא ממש הקשבתי לגוף שכמו שהוא צריך אויר הוא צריך שינה כמצרך בסיסי. לאורך השנה האחרונה אחת מהמתנות הנוכחות ביותר של הסרטן והטיפולים עבורי הינה ההבנה שכמה שאני חושבת שלמדתי להקשיב לגוף, הגוף והנפש והקדוש ברוך הוא מזמנים לי שוב ושוב הזדמנויות חדשות להעמיק ולהרחיב את ההבנה הזו והיישום שלה בחיי היומיום שלי. תודה שמואל

  8. ריקי גינדס הגיב:

    תודה על השיתופים שלך שמוליק, תמיד יש מה ללמוד ממך, גם אני פתאום הקשבתי לנשימות שלי בזמן שקראתי,
    וגם לכך שהכתפיים במתח,,,שאני לא מרפה,,,ללא ספק לגוף יש את החוכמה שלו ,
    לפני מספר שנים למדתי ״התמקדות״ מתודה שמפנה להקשבה לגוף ולמידע שהוא נותן לנו,, מידע שבדרך כלל אנו לא קשובים לו.

  9. avigrinberg הגיב:

    לנשום שמוליק לנשום כן עוד פעם. זה כדי שלא תשכח . באהבה אבי.

    • Shmulik הגיב:

      אני נושם אבי גרינברג, אני נושם! יותר ויותר ועם יותר תשומת לב… הנשימה היא מעלית…😊

  10. אביבה יערי הגיב:

    קוראים בהתרגשות את הדיווחים שלך. כעת בניו יורק, בוקר, השמש זורחת ליום אביב וגם כעת, אנחנו לא שוכחים לנשום עמוק, להקשיב לגוף ורק אז לפרוש את הכנפיים. ואנחנו שייכים לסקציית ה״בריאים״. תודה על השיעור. אביבה ואליעזר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s