אודות מסעי

שלום לכם ותודה שאתם מתעניינים במסעי.

שמי שמוליק מרחב, יליד 1957, נשוי, אב לשלושה וסב לשניים, גר בתל אביב.

אני יועץ ומנחה בעיסוקי, צלם בהכשרתי ומשורר במהותי.

אפשר לתמצת את מסעי באותיות פשוטות:

מסע מ- PPPS ל- TPS.

PPPS זה השם שנתתי למה שנוירולוג קבע שיש לי. במאי 2013 הוא אבחן אותי כחולה פרקינסון דרגה 2.
PPPS זה Permanent & Progressive Parkinson's Symptoms (סימפטומי פרקינסון קבועים ומתפתחים).
משמעות האבחון וגזר הדין שבא איתו הם: "יש לך מחלה שתלווה אותך כל חייך. היא תלך ותחמיר עם הזמן. ננסה לעכב את התפתחותה וננסה להקל את הסימפטומים שלה. רק אל תשלה את עצמך שאפשר להחלים ממנה. קבל את גזר הדין, תלמד לחיות איתו ותגלה אולי שזה לא כל כך נורא".

אני החלטתי שמה שיש לי זה TPS. ביולי 2013 יצאתי למסע שיוכיח את זה.
TPS זה Temporary Parkinson's Symptoms (סימפטומי פרקינסון זמניים).
משמעות ה-TPS היא: "זה שהרפואה לא מצאה דרך להחלים מהסימפטומים האלה לא אומר שאין דרך כזו. יצאתי למסע למציאת הדרך שתחלים אותי. אחפש בכל מקום, בתוכי ומחוץ לי. איעזר בכל מי שארגיש שנכון לי להיעזר בו. אקשיב לגופי ולאינטואיציה שלי ואעשה כל מה שיידרש כמה זמן שיידרש. כך אחלים, כך אלמד, כך אתפתח ואצמח, וכך ייעלמו מגופי הסימפטומים הזמניים האלה".

אז אני במסע הזה, מ- PPPS ל- TPS. מסע שמטרתו להכניס לשפה של המין האנושי אמרה שנחשבת הזויה ובלתי אפשרית היום, ולהפוך אותה לאמרה רווחת ושגרתית. האמרה היא:

"פעם, כשהיה לי פרקינסון, ….."

כשהאמרה הזו תהפוך לרווחת ויומיומית, תשתנה מציאות ואיכות חייהם של מיליוני אנשים בעולם שיאובחנו עם פרקינסון. האמרה הזו תפתח פתח לאמרות דומות ביחס לאלצהיימר ושאר מחלות העצבים שנחשבות היום ניווניות וחשוכות מרפא.

זו תכלית מסעי.

כאן אשתף בחוויות, גילויים, תובנות, קשיים, התפתחויות, למידות וכל דבר מעניין שייקרה בדרכי ושאחשוב שיוכל לעניין או להועיל לאנשים נוספים.

אשמח אם תגיבו ואתם מוזמנים לשתף אחרים. אם תרצו לקבל עדכונים על פוסטים שאפרסם כאן – לחצו על הלחצן הכחול משמאל שכתוב עליו Follow או על הלחצן האפור שכתוב עליו "הרשמה".

תודה לכם,

שמוליק