אודות מסעי

שלום לכם ותודה שאתם מתעניינים במסעי.

שמי שמוליק מרחב, יליד 1957, נשוי, אב לשלושה וסב לשניים, גר בתל אביב.Facebook-20140315-110749

אני יועץ ומנחה בעיסוקי, צלם בהכשרתי ומשורר במהותי.

אפשר לתמצת את מסעי באותיות פשוטות:

מסע מ- PPPS ל- TPS.

PPPS זה השם שנתתי למה שנוירולוג קבע שיש לי. במאי 2013 הוא אבחן אותי כחולה פרקינסון דרגה 2.
PPPS זה Permanent & Progressive Parkinson's Symptoms (סימפטומי פרקינסון קבועים ומתפתחים).
משמעות האבחון וגזר הדין שבא איתו הם: "יש לך מחלה שתלווה אותך כל חייך. היא תלך ותחמיר עם הזמן. ננסה לעכב את התפתחותה וננסה להקל את הסימפטומים שלה. רק אל תשלה את עצמך שאפשר להחלים ממנה. קבל את גזר הדין, תלמד לחיות איתו ותגלה אולי שזה לא כל כך נורא".

אני החלטתי שמה שיש לי זה TPS. ביולי 2013 יצאתי למסע שיוכיח את זה.
TPS זה Temporary Parkinson's Symptoms (סימפטומי פרקינסון זמניים).
משמעות ה-TPS היא: "זה שהרפואה לא מצאה דרך להחלים מהסימפטומים האלה לא אומר שאין דרך כזו. יצאתי למסע למציאת הדרך שתחלים אותי. אחפש בכל מקום, בתוכי ומחוץ לי. איעזר בכל מי שארגיש שנכון לי להיעזר בו. אקשיב לגופי ולאינטואיציה שלי ואעשה כל מה שיידרש כמה זמן שיידרש. כך אחלים, כך אלמד, כך אתפתח ואצמח, וכך ייעלמו מגופי הסימפטומים הזמניים האלה".

אז אני במסע הזה, מ- PPPS ל- TPS. מסע שמטרתו להכניס לשפה של המין האנושי אמרה שנחשבת הזויה ובלתי אפשרית היום, ולהפוך אותה לאמרה רווחת ושגרתית. האמרה היא:

"פעם, כשהיה לי פרקינסון, ….."

כשהאמרה הזו תהפוך לרווחת ויומיומית, תשתנה מציאות ואיכות חייהם של מיליוני אנשים בעולם שיאובחנו עם פרקינסון. האמרה הזו תפתח פתח לאמרות דומות ביחס לאלצהיימר ושאר מחלות העצבים שנחשבות היום ניווניות וחשוכות מרפא.

זו תכלית מסעי.

כאן אשתף בחוויות, גילויים, תובנות, קשיים, התפתחויות, למידות וכל דבר מעניין שייקרה בדרכי ושאחשוב שיוכל לעניין או להועיל לאנשים נוספים.

אשמח אם תגיבו ואתם מוזמנים לשתף אחרים. אם תרצו לקבל עדכונים על פוסטים שאפרסם כאן – לחצו על הלחצן הכחול משמאל שכתוב עליו Follow או על הלחצן האפור שכתוב עליו "הרשמה".

תודה לכם,

שמוליק

מודעות פרסומת

13 תגובות על אודות מסעי

  1. פינגבאק: מה קרה מאז ש"יצאתי מהארון" | מסע ההחלמה שלי

  2. ד"ר מיכל חמו - לוטם הגיב:

    שמוליק היקר, זוכר איך פעם, כשהיה לך פרקינסון, נפגשנו בקפה סיליה ורביבה, ושוחחנו ואכלנו, והיה ממש נחמד. אגב גם לי היתה אז מחלה קשה לריפוי, אמנם היא לא ב DSM, (ספר האבחנות הרפואיות), אבל החלק הראשון שלה מוכר כהתמכרות מהקשות לריפוי – התמכרות לעבודה. היה אצלי גם אלמנט של התמכרות לעתיד מדינת ישראל, ותראה עברו רק כמה שנים ואיך שנינו נרפאנו…..
    מ.

  3. אמיר זמורה הגיב:

    שמוליק היקר, זוכר איך פעם כשהיה לך פרקינסון, כתבתי לך תגובה לפוסט בבלוג שלך בה סיפרתי לך שגם לי היתה פעם דלקת מעיים כרונית ממנה לא הייתי אמור להבריא לעולם, והיום אני כבר מדבר עליה בזמן עבר?
    אמיר

  4. אריק אלבו הגיב:

    בהצלחה. בחרת בדרך השפויה והנכונה ביותר לטעמי. מעורר השראה. בהצלחה

  5. gabidrori הגיב:

    אנחנו לא מכירים אבל אומץ כמו שלך הוא נדיר , אני לא עברתי אותו כי אני במצב שביכולתי לומר "פעם כשהיה לי סרטן". והייתי משוכנע בזה גם לפני הניתוח. אבל מה שעשה לי טוב היתה האהבה שקיבלתי והחזרתי מהמשפחה, מהנכדים… זה היה שווה את הכל

    • Shmulik הגיב:

      תודה רבה גדי! מאד מסקרן אותי ההבדל בין סרטן לפרקינסון. אכתוב על זה פוסט בעתיד. תודה על העידוד.

  6. שירלי קנטור הגיב:

    תמיד היית מורה דרך שמאפשר לאנשים ליצור דרכים חדשות בחיים הפרטיים ובמציאות החברתית. גם הפעם.
    אעקוב אחר המסע שלך באמונה, כדי ללמוד, לצמוח ולשמוח.

  7. iris harel הגיב:

    שלום שמוליק, מתרגש ומלא אופטימיות מהמסע המופלא שלך …אני נמצא במסע דומה עם פרקינסון…במקום לרקוד אני רץ..כן כן רץ …האם אפשר בשלב זה לשוחח איתך באופן יותר אישי ? ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s